תעשיית הנשק עומדת בפני איום הולך וגובר של אחריות אזרחית על רקע אלימות בנשק למרות חוק פדרלי שנועד להגן על יצרנים מתביעות יקרות. תובעים חדשים יצאו מפריחה של ירי המוני. וקבוצות למניעת אלימות בנשק אספו מידע נוסף על נוהלי חלוקת כלי ירייה ושוקי נשק פליליים. סדקים בחסינות של חוק המגן עלו בתביעה שהגישו משפחות סנדי הוק נגד רמינגטון ארמס על הטבח בבית הספר. בשנת 2019, בית המשפט העליון בקונטיקט אמר שהמשפחות יכולות להמשיך בטענות לפיהן רמינגטון שיווקה ללא מצפון את רובה הבושמאסטר שלה לצעירים אובססיביים שמשחקים במשחקי וידאו. ממשלת מקסיקו רודפת אחרי פיצויים של מיליארדי דולרים מחברות נשק בגין חימוש קרטלים. שמונה מדינות בהנהגה דמוקרטית חוקקו חוקים המקלים על הגשת תביעות אזרחיות נגד יצרני נשק. ובתי המשפט שוקלים כמה תביעות שהוגשו על ידי משפחות של קורבנות ירי המוני. פעם הייתה ההנחה שהחשיפה של תעשיית הנשק לתביעות רשלנות ומטרד הציבור הייתה מסודרת ברובה. כעת, הנושא נראה מיועד לבדיקת בית המשפט העליון. בשנת 2005, לוביסטים של תעשיית הנשק שכנעו קונגרס בראשות רפובליקאים להעביר חוק המעניק לסוחרים, מפיצים ויצרנים חסינות רחבה מפני שטף של תביעות נזיקין. תומכי פיקוח על נשק ועורכי דין למשפט השקיעו שנים בחידוד התיאוריות המשפטיות שלהם ופעלו למען חוקי מדינה חדשים כדי לעקוף את האילוצים של החוק הפדרלי. "זו לא מעטה החסינות הזו שכולם חשבו שהיא במקור", אמר פיליפ בנגל, יועץ משפטי בכיר בקבוצת בריידי למניעת אלימות בנשק. תעשיית כלי הנשק טוענת כי פעילי בקרת נשק מתריסים נגד כוונת הקונגרס כאשר חוקק את חוק החסינות.
